תדביקו את הטקסט בכלי זיהוי AI אונליין ותקבלו ציון הסתברות שמראה אם זה נכתב על ידי בינה מלאכותית או בן אדם. זהו, סיימנו? לא בדיוק. כי כמו תמיד בעולם הטכנולוגי, הגמל נמצא בפרטים הקטנים (ואני כבר יודע שחלק מכם יחשבו שגם המשפט הזה נכתב על ידי ChatGPT מי שחשב ככה, טעה, כי זה נכתב ב- CLAUDE אבל המאמר עבר בדיה ושכתוב ידני שלי – גלעד קמר "בכבודו ובעצמו").
האמת היא שהכלים האלה עובדים על עיקרון פשוט יחסית – הם סורקים דפוסי שפה, חזרות על מילים, מבנה משפטים אחיד וסגנון כתיבה "מכאני" מדי. למשל, אם אתם רואים טקסט עם המון רשימות ממוספרות, משפטי מעבר מושלמים וחוסר מוחלט בשגיאות כתיב – כנראה שמישהו (או משהו) עבד קשה מדי על זה.
כלים אונליין מובילים
אחרי שבדקתי את רוב הכלים הקיימים בשוק (כן, ביליתי על זה יותר מדי זמן), הנה הרשימה המעודכנת לשנת 2025. Winston AI טוען לדיוק של 99.98% – מספר שנשמע כמו הבטחה של פוליטיקאי בבחירות, אבל המחקרים מאששים שהם באמת די קרובים לזה. GPTZero משתמש בשבע שכבות של בדיקה (לא, זה לא כמו סלט קינואה שבע שכבות – אין לי מושג מה זה…), והוא מזהה 96.5% מהמסמכים המעורבים – כאלה שכתב גם אדם וגם AI.
איך האלגוריתם מזהה "שפה מכאנית" (או כותב תוכן גרוע)
הכלים האלה בודקים שני דברים עיקריים: Perplexity (כמה הטקסט צפוי) ו-Burstiness (השונות בין המשפטים). בני אדם נוטים לכתוב משפטים באורכים משתנים – פעם ארוך, פעם קצר. פתאום זורקים משפט של שלוש מילים. ואז שוב משפט ארוך שנמשך ונמשך כמו תור בסופר בערב חג. ChatGPT, לעומת זאת, אוהב לשמור על עקביות משעממת.
מצבים שבהם הזיהוי עלול להיכשל
וכאן מגיע החלק שהכי מעצבן אותי – False Positives. מחקר מ-2025 מראה שעד 9% מהטקסטים האנושיים מזוהים בטעות כ-AI. זה קורה במיוחד עם כתיבה אקדמית פורמלית, מסמכים משפטיים, או אנשים שפשוט כותבים באופן מסודר מדי (אני מכיר כמה כאלה, הם מעצבנים גם בחיים האמיתיים).
איזה כלים חינמיים מומלצים לבדיקת מקוריות בעברית?
האפשרויות בעברית מוגבלות יותר מהתפריט הצמחוני במסעדת בשרים. אבל יש כמה אופציות סבירות. il.chat מציע בדיקה חינמית בעברית, אבל דורש מינימום 300 מילים – כנראה כדי שיהיה לאלגוריתם מספיק חומר לעבוד איתו (או כי הם רוצים שנתאמץ קצת).
il.chat AI Detector – מינימום 300 מילים לבדיקה
הכלי הישראלי הזה (שהזכרתי בפסקה הקודמת) די פופולרי, ואני מבין למה. הממשק בעברית (יאללה בלאגן!), והוא חינמי לגמרי. החיסרון? הדיוק בעברית עדיין לא ברמה של הכלים באנגלית. זה כמו להשוות פלאפל מהשכונה לפלאפל של הכוכבים – שניהם אכילים, אבל יש הבדל.
Smodin – דוחות מפורטים ורב-לשוניות
Smodin תומך ביותר מ-100 שפות, כולל עברית. הם טוענים ל-91% דיוק בזיהוי AI ו-99% בזיהוי טקסט אנושי. המספרים נשמעים טוב, אבל הגרסה החינמית מוגבלת ל-5 בדיקות בשבוע. זה כמו דיאטה שמאפשרת לך לאכול עוגה רק בסופי שבוע – טוב, אבל לא מספיק – כי אחרי חודש, אתה תאכל 4 עוגות באותו סוף שבוע!
OpenAI Classifier – למה אינו אמין בעברית
ואז יש את הכלי של OpenAI עצמם. אבל כמו שאומרים, אל תבקש מהגנב לשמור על הכספת (או ממני לשמור על PULL UP BAR ולא לעשות עליו מתח). מחקר מאוניברסיטת תל אביב מצא שהכלי מזהה נכון רק 26% מהטקסטים שנכתבו על ידי AI. בעברית המצב גרוע יותר. זה כמו לבקש מהילד שלך לבדוק אם הוא אכל את השוקולד – התשובה ברורה מראש.
עד כמה הכלים אמינים באמת?
אמינות הכלים משתנה בין 60% ל-95%, ובעברית הדיוק נמוך יותר. זה כמו מזג האוויר בישראל – לפעמים מדויק, לפעמים לא, ותמיד כדאי לקחת מטריה לכל מקרה.
פערי דיוק בין אנגלית לעברית
מחקרים עדכניים מראים שהדיוק באנגלית יכול להגיע ל-99%, בעוד שבעברית אנחנו מסתובבים סביב ה-70-80%. הסיבה פשוטה – רוב הכלים אומנו על מיליארדי טקסטים באנגלית. בעברית? הם עדיין בגן חובה. זה כמו להשוות נהג מונית ותיק בניו יורק לנהג חדש בתל אביב – שניהם יגיעו ליעד, אבל החוויה תהיה שונה לגמרי.
חשיבות בדיקה ידנית משולבת
הנה האמת הכואבת: אף כלי לא מושלם. גם אני, שעובד בתחום כבר שנים, עדיין קורא כל טקסט בעצמי (גם של המאמר הנ"ל). זיהוי AI זה לא מדע מדויק – זה יותר כמו לנסות להבין אם הקפה שלכם מהמכונה או מבריסטה. לפעמים זה ברור, לפעמים צריך לטעום כמה לגימות.
טבלת השוואת מחירים (כדי שיהיה לנו עוד "אלמנט" בכתבה עם ייתרון על המתחרים)
| כלי | גרסה חינמית | מחיר חודשי | הערות |
| GPTZero | 10,000 מילים/חודש | $12.99 | הכי פופולרי באקדמיה |
| Winston AI | 2,000 מילים (14 יום) | $12-19 | דיוק גבוה |
| Originality.ai | 50 קרדיטים להרשמה | $12.95 | מיועד למקצוענים |
| Copyleaks | 5 סריקות | $10+ | תמיכה טובה בעברית |
| il.chat | ללא הגבלה | חינם | ישראלי, דורש 300+ מילים |
איך לשכתב טקסט של ChatGPT כך שיעבור בדיקת מקוריות?
הוספת חוויות אישיות, שינוי מבנה משפטים ושימוש במילים ייחודיות – זה הבסיס. אבל בואו נהיה כנים, אם אתם כבר משקיעים זמן בשכתוב, אולי פשוט תכתבו את זה בעצמכם מההתחלה?
כללי רי-רייטינג אתי (ללא פלגיאט)
אם כבר אתם משכתבים, עשו את זה נכון. הוסיפו דוגמאות אישיות – כמו הפעם ההיא שניסיתי להסביר ללקוח למה האתר שלו לא מדורג בגוגל והוא היה בטוח שזה בגלל שלא שילם מספיק (ספוילר: זה לא היה בגלל זה). שנו את הטון – הוסיפו הומור, סרקזם, או סתם טעויות כתיב קטנות שמוכיחות שאתם בני אדם.
הוספת נתונים מקוריים וקישורים חיצוניים
הדרך הכי טובה לעבור בדיקת AI? להוסיף מידע ש-ChatGPT לא יכול לדעת. נתונים מהחברה שלכם, סיפורים אישיים, או קישורים למקורות עדכניים. מחקר מ-FTC מראה שהכלים מתקשים במיוחד עם טקסטים שמשלבים מידע מקורי עם תוכן AI.
האם בדיקת פלגיאט מספיקה לטקסטים של ChatGPT?
לא. בדיקת פלגיאט רגילה לא תעזור כאן. GPT יוצר טקסט "חדש" שלא מועתק ממקום אחר. זה כמו לחפש טביעות אצבעות על מקלדת וירטואלית – לא הולך לעבוד.
מה ההבדל בין בדיקת מקוריות לבדיקת פלגיאט?
בדיקת מקוריות מחפשת דפוסים של כתיבת AI, בעוד שבדיקת פלגיאט מחפשת התאמות לטקסטים קיימים. Copyleaks מציע את שני השירותים, והם אחד הכלים הבודדים שבאמת עובדים טוב בעברית. המחיר? מתחיל מ-$10 לחודש עבור 250 קרדיטים (כל קרדיט = 250 מילים).
האם כלי זיהוי AI באמת מזהים טקסט של ChatGPT בדיוק?
כן, הכלים המובילים מזהים בדיוק של 91-99% טקסטים שנכתבו על ידי ChatGPT. אבל יש כאן אבל גדול – הדיוק האמיתי נע בין 60-95% בהתאם לסוג הטקסט. הבעיה העיקרית? False Positives – עד 9% מהטקסטים האנושיים מזוהים בטעות כ-AI.
איך אפשר לבדוק אם תוכן נכתב ב-AI בחינם?
השתמשו ב-GP1TZero או 1il.chat. GPTZero נותן 10,000 מילים בחודש בחינם, ו-il.chat דורש מינימום 300 מילים לבדיקה. הכלים החינמיים עובדים על אותו עיקרון כמו הכלים בתשלום – ניתוח דפוסי שפה וזיהוי "חתימות" של AI.
שימו לב שזאת עוד פסקה שכתבתי כדי להתברג בשאילות של גוגל AI….
למה הטקסט שלי מזוהה כ-AI למרות שכתבתי אותו בעצמי?
אתם כותבים "נכון מדי". כתיבה פורמלית, מסמכים משפטיים וטקסטים טכניים נוטים להיתפס כ-AI גם כשהם נכתבו על ידי בני אדם. הכלים מחפשים "Burstiness" – שונות באורך המשפטים. פתרון? הוסיפו אישיות לטקסט. סיפור קטן, הומור, או אפילו טעות כתיב מכוונת.
האם אפשר לערוך טקסט של ChatGPT כך שלא יזוהה?
כן, אבל זה דורש יותר מסתם החלפת כמה מילים. השיטה שעובדת: שכתוב מלא עם הוספת חוויות אישיות, שינוי מבנה המשפטים, והכנסת "טעויות אנושיות". אבל השאלה האמיתית – אם אתם כבר משקיעים כל כך הרבה זמן בעריכה, למה לא פשוט לכתוב מההתחלה?
מה קורה אם מורה או מעסיק מאשים אותי בשימוש ב-AI?
אל תיכנסו לפאניקה. תתעדו את תהליך הכתיבה – Google Docs שומר היסטוריית עריכות. הראו טיוטות ראשוניות, רעיונות, מחקר. בקשו בדיקה נוספת בכלים אחרים. הסבירו שהכלים לא מושלמים ויש False Positives. ותמיד היו כנים – אם השתמשתם ב-AI לעזרה, תגידו. ואגב, תתחילו להתרגל לזה כי הרגולציות אך ורק יילכו ויתהדקו סביב כל הנושא של העתקות תכנים.
האם גוגל מעניש אתרים עם תוכן AI?
גוגל לא מעניש תוכן AI באופן אוטומטי, אבל תוכן שנוצר "למניפולציה של דירוג" נחשב ספאם. בפועל? אתרים רבים דיווחו על ירידות דירוג אחרי שימוש מסיבי ב-AI. הגישה שלי ב-WEBS: אין תחליף לאדם האנושי. 30% AI, 70% אנושי – זה המתכון.
טיפים לכותבי תוכן: איך לשלב ChatGPT בלי לאבד מקוריות?
תנו לChatGTP ליצור שלד, רעיונות, או לעזור בריסרץ'. אפשר לנסות להעביר את הדברים לכתיבה אח"כ ב- CLAUDE אבל תחליף לבני האדם, שעוברים על הדברים האלו, מתקנים ומכניסים נגיעה אישית ו"נשמה". זה כמו להשתמש ב-GPS – הוא יגיד לכם איפה לפנות, אבל אתם עדיין צריכים לנהוג.
סיכום, מסקנות ופלאפל בפיתה (עם טחינה וקצת חריף)
אחרי כל המחקר הזה, המסקנה שלי פשוטה: הכלים האלה הם כמו גלאי מתכות בשדה תעופה – הם תופסים הרבה, אבל לא הכל. הם כלי עזר חשוב, במיוחד למורים ועורכים, אבל לא פתרון קסם. אני באופן אישי לא משתמש בהם כי יש הרבה False Positive והם לא יכולים בהכרח להעיד לגבי תוכן AI.
לכותבי תוכן אני אומר: תשתמשו בכלים האלו בחוכמה. השתמשתם ב-AI? אין שום בעיה. אין בזה בושה. השתמשו בו בחוכמה – עבור מחקר ביטויי מפתח, לרעיונות, לבדיקת דקדוק, לעריכה. לכתיבה ראשונית. אבל הנשמה של הטקסט? היא חייבת להיות שלכם.
ולסיום, זכרו – הטכנולוגיה משתנה מהר. מה שעובד היום אולי לא יעבוד מחר. כמו שאני תמיד אומר ללקוחות שלי ב-WEBS חברה לקידום אתרים: השקיעו בתוכן איכותי ואמיתי (עם מחקר מקדים). זה תמיד ישתלם בטווח הארוך, עם או בלי AI.
