שלושה לקוחות שונים שאלו אותי באותו שבוע אם כדאי למחוק את ה-FAQ Schema מהאתר. אחד מהם כבר מחק, לבד, בלי לשאול. שבועיים אחר כך הוא חזר אליי כי האתר הפסיק להופיע בציטוטים של AI Overviews על שאילתות שהוא שלט בהן. אני לא יכול להוכיח סיבתיות מוחלטת ממקרה בודד, אבל אחרי מאות הטמעות אצל לקוחות בארץ ובעולם, אני יודע דבר אחד בוודאות: הסימון הזה עובד היום אחרת לגמרי ממה שהוא עבד ב-2022.
זמן קריאה משוער: 11 דקות · תובנות שיחסכו לכם חודשים של ניחושים
מה תצאו מכאן עם ידיעה
- • התצוגה העשירה נעלמה, אבל העיבוד המכונתי של הסימון לא נפגע כלל
- • מנועי AI זקוקים ליחידות שאלה-תשובה סגורות כדי לשלוף מידע בביטחון
- • בחירת השאלות והניסוח קובעים 80% מהתוצאה, לא הקוד עצמו
- • אי-התאמה בין הסימון לתוכן הגלוי היא הסיכון האמיתי היחיד
- • מדידת הצלחה השתנתה: כיסוי שאילתות חשוב יותר מאקורדיון
למה מחיקת ה-FAQ Schema היא ההחלטה הכי מיותרת שתקבלו השנה
ברגע שגוגל צמצמה את התצוגה העשירה, הרבה אנשי SEO הסיקו מסקנה הגיונית לכאורה. אין תוצאה עשירה, אין סיבה לסימון, למחוק.
גוגל עצמה אמרה במפורש שאין צורך להסיר את הסימון, ושסימון שלא מייצר תצוגה ויזואלית לא גורם נזק. אני עובד מול הדוקומנטציה הזו כל שבוע, ובכל זאת ראיתי מפתחים שמחקו 60 בלוקים של JSON-LD מאתר מסחרי אחד בשם "ניקיון קוד".
מה FAQPage באמת עושה כשאף גולש לא רואה אותו
FAQPage הוא סוג של נתונים מובנים שמסמן זוגות של שאלה ותשובה בעמוד. זהו. אין בו קסם, אין בו אלגוריתם, ואין בו הבטחה.
מה שיש בו זו הצהרה חד משמעית. הטקסט הזה הוא שאלה, הטקסט שמתחתיו הוא התשובה המלאה לאותה שאלה, ושני אלה קשורים זה לזה. בלי הסימון, מנוע צריך לנחש את הגבולות של יחידת המידע לפי HTML, כותרות ומרחק ויזואלי. עם הסימון, הגבול מוצהר.
ההגדרה הפורמלית יושבת במפרט FAQPage של schema.org, והיא קצרה להפתיע. הרבה יותר קצרה מהמאמרים שמסבירים אותה.
רוצים לדעת אם ה-FAQ Schema שלכם נראה ככה בעיני מכונה?
בואו נבדוק ביחד לפני שממשיכים לקרוא
הפורמט שמנועי תשובות אוהבים, ולמה זו לא אמונה תפלה
יש טענה שחוזרת בכל מאמר בנושא, שמנועי AI "מעדיפים" פורמט שאלה ותשובה. רוב הכותבים לא טורחים להסביר למה.
ההסבר הטכני פשוט. מערכות שליפה עובדות על מקטעים, לא על עמודים שלמים. מקטע שהוא שאלה ותשובה סגורה הוא יחידה שלמה סמנטית, שלא מאבדת משמעות כשמוציאים אותה מההקשר. מחקר WebFAQ שפורסם ב-arXiv בנה דאטהסט שלם לאימון מערכות dense retrieval דווקא מתוך אנוטציות FAQ בפורמט schema.org, בעשרות שפות.
אם אתם עובדים על נראות במנועי תשובות, כתבתי בהרחבה על אסטרטגיית ציטוטים ב-AI Overviews וזה משלים בדיוק את החלק הזה.
מה גוגל באמת סגרה באוגוסט 2023, ומה נשאר פתוח לרווחה
באוגוסט 2023 גוגל הודיעה שתצוגת FAQ rich results תוגבל בעיקר לאתרים ממשלתיים ובריאותיים סמכותיים. ההודעה המקורית עדיין זמינה בבלוג Search Central על השינויים ב-HowTo ו-FAQ, ושווה לקרוא אותה במקור ולא בתקצירים.
מה שנסגר זו התצוגה. הפיצ'ר. השטח הוויזואלי שגזל מקום ממתחרים. מה שלא נסגר זו יכולת העיבוד. גוגל לא הפסיקה לקרוא את הסימון, לא הפסיקה להשתמש בו להבנת מבנה העמוד, ולא הוציאה אותו מהמפרט.
אצל לקוח בתחום הביטוח ראיתי ירידה של 14% בקליקים תוך חודשיים מהשינוי, בלי שום שינוי במיקומים. זו לא פגיעה בדירוג. זו פשוט תוצאה שתופסת פחות פיקסלים.
טבלת ההשוואה שאני מראה ללקוחות שרוצים למחוק
כשלקוח מתעקש שהסימון "מת", אני פותח את הטבלה הזו. היא מפרידה בין מה שהשתנה למה שנשאר.
ההבדל בין העמודה השנייה לשלישית הוא ויזואלי כמעט לגמרי. וזו בדיוק הנקודה שרוב האנשים מפספסים.
השאלות שאתם בוחרים משפיעות פי עשרה מהקוד שאתם מטמיעים
אני אומר את זה בגסות. אפשר לכתוב JSON-LD מושלם ולקבל אפס ערך, אם השאלות בפנים הן שאלות שאף אחד לא שואל.
הטעות הכי נפוצה שאני רואה היא FAQ שיווקי. "למה לבחור בנו?" זו לא שאלה, זו פרסומת עם סימן שאלה. שאלה אמיתית מגיעה מחיפוש אמיתי, ממוקד כאב או חסם. "כמה זמן לוקח לראות תוצאות בקידום אורגני" זו שאלה. "האם צריך התחייבות חודשית" זו שאלה, ובמקרה שלנו התשובה קצרה, אתם נמצאים איתנו כל עוד אתם מרוצים.
בפרויקטים שלי אני עוצר ב-6 עד 12 שאלות לעמוד. ראיתי אתר עם 34 שאלות בעמוד קטגוריה אחד, מתוכן 27 חזרו מילה במילה בעמודים אחרים. זה לא כיסוי, זה רעש.
איך נראית תשובה שמנוע יכול לשלוף בלי לחתוך אותה באמצע
יש לי כלל שאני מלמד כל כותב שנכנס לצוות. משפט ראשון עונה. נקודה.
המבנה שעובד
פותחים במשפט אחד שהוא התשובה המלאה, גם אם מישהו יקרא רק אותו. אחר כך שניים עד ארבעה משפטים של הקשר, תנאים, דוגמה או מגבלה. אורך יעד סביר הוא 40 עד 70 מילים לתשובה. לא 15, כי אין שם מספיק בשר. לא 200, כי אז המנוע חותך ואתם לא שולטים איפה.
הרבה כותבים פותחים בהקדמה. "שאלה מצוינת, ובכן, יש לכך מספר היבטים." המשפט הזה שווה אפס בשליפה. אם אתם רוצים להעמיק בזה, יש לנו מדריך שלם על כתיבת FAQ לקידום אורגני שנכנס לניסוחים עצמם.
המדריך הטכני, בלי הקוד המפחיד
המבנה של FAQPage פשוט להחריד וזו אחת הסיבות שקשה לפשל בו, ובכל זאת מפשלים.
יש אובייקט אחד ראשי מסוג FAQPage. בתוכו מערך בשם mainEntity. כל איבר במערך הוא אובייקט מסוג Question, עם שדה name שמכיל את נוסח השאלה. בתוך כל Question יושב אובייקט acceptedAnswer מסוג Answer, ובו שדה text עם התשובה. אלה שדות החובה, ואין באמת צורך בהרבה מעבר להם.
הפורמט המומלץ הוא JSON-LD, כפי שגוגל מסבירה במבוא לנתונים מובנים בחיפוש. מיקום הסקריפט בתוך ה-head או בסוף ה-body לא משנה לגוגל. מה שמשנה זה שהוא יהיה שם כשהעמוד נסרק.
המקרה של ה-FAQ שנעלם בגלל JavaScript
לקוח בשוויץ, אתר על React, סימון תקין לחלוטין בבדיקה. ובכל זאת, שום דבר לא נקלט. מה שקרה זה שהסימון נבנה בצד הלקוח אחרי אינטראקציה של המשתמש, פתיחת האקורדיון. עד שאף אחד לא לחץ, ה-JSON-LD פשוט לא היה קיים ב-DOM.
גוגל תומכת בסימון שנוצר על ידי JavaScript, כפי שמפורט במדריך יצירת נתונים מובנים באמצעות JavaScript, אבל בתנאי אחד. ה-HTML המרונדר חייב להכיל אותו. התיקון לקח 20 דקות אחרי שהבנו. הטעות עלתה ללקוח כמעט חודשיים של המתנה מיותרת.
האתר שלכם בנוי על React, Vue או Next.js?
בואו נבדוק אם הסימון שלכם באמת מגיע ל-HTML המרונדר
חמש סיבות שה-FAQ Schema שלכם לא מזוהה
אספתי את התקלות שחוזרות אצלנו הכי הרבה. הטבלה הזו חסכה לצוות שלי שעות של דיבוג.
לבדיקה אני משתמש בRich Results Test כשאני רוצה לדעת מה גוגל מסוגלת להפיק מהעמוד, וב-Schema Markup Validator כשאני רוצה ולידציה גנרית של המפרט. מי שמערבב ביניהם מקבל תשובות מבלבלות. הרחבתי על כל הנושא במדריך שלנו על Schema Markup בקידום אתרים.
ההתאמה לתוכן הגלוי היא החוק היחיד שאסור לשבור
כל שאלה ותשובה שמופיעות בסימון חייבות להופיע גם על העמוד, בטקסט שהגולש יכול לקרוא. לא בערך. לא ברוח הדברים. אותו תוכן, מילה במילה.
ראיתי אתר תיירות שהחזיק 9 שאלות בסימון ו-4 בעמוד. חמש השאלות ה"נוספות" היו מפוברקות לגמרי, כתובות רק בשביל המכונה. זו הפרה ישירה של מדיניות הנתונים המובנים של גוגל, וזה בדיוק הסוג של דבר שאפשר לספוג עליו פעולה ידנית.
FAQPage או QAPage, וההבדל שעולה ללקוחות כסף
זו אחת הטעויות הכי שקטות והכי מזיקות שאני פוגש. FAQPage מיועד לשאלות ותשובות שבעל האתר כתב בעצמו, תשובה אחת רשמית לכל שאלה. QAPage מיועד לעמוד שבו משתמשים שואלים ומשתמשים אחרים עונים, פורום או קהילה.
ההבחנה הזו מופיעה כבר בפוסט המקורי של גוגל על FAQ ו-HowTo, והיא לא המלצה, היא הגדרה.
לקוח שלי בתחום ציוד רפואי הריץ QAPage על עמודי מוצר עם FAQ שהוא עצמו כתב. הסימון היה תקין תחבירית, ולגמרי לא נכון סמנטית. אחרי ההחלפה ל-FAQPage, שלושה מעמודי המוצר התחילו להופיע כמקור מצוטט על שאילתות תפעול.
חמש טעויות שראיתי החודש בלבד
אני עושה ביקורות סכמה כמעט כל שבוע, ואלה הדברים שחזרו לי בארבעת השבועות האחרונים.
- • שאלות שיווקיות במקום אינפורמטיביות – "למה אנחנו הכי טובים" לא יצוטט לעולם
- • תשובות מעורפלות – "זה תלוי בהרבה גורמים" זו התחמקות, לא תשובה
- • אותו FAQ מועתק על 40 עמודים עם שינוי שם השכונה בלבד
- • סימון שנשאר אחרי שהתוכן עצמו נמחק מהעמוד
- • שאלות שהתשובה שלהן היא קישור בלבד, ללא ערך ממשי
תאמינו לי, עשיתי לפחות שתיים מהן בעצמי בשנים הראשונות. גם אני עדיין לומד כל יום.
FAQ כליבה של אשכול תוכן, לא כתוספת בתחתית העמוד
רוב האתרים מתייחסים ל-FAQ כמו לפח האשפה של העמוד. מה שנשאר ולא היה לו מקום, זורקים לשם. אני עובד הפוך. עמוד העוגן מקבל FAQ מרכזי עם 8 עד 10 שאלות, וכל שאלה שיש לה עומק אמיתי הופכת לעמוד משנה עצמאי.
אצל לקוח B2B בגרמניה בנינו ככה אשכול של 11 עמודים סביב עמוד עוגן אחד. תוך חמישה חודשים מספר השאילתות שהאתר הופיע עליהן בקונסולה עלה מ-380 ל-2,100. לא כל אחת מהן שווה כסף, אבל הכיסוי השתנה מקצה לקצה.
מתי אני אומר ללקוח לא להטמיע בכלל
אם אין בעמוד מקטע שאלות ותשובות אמיתי, אל תמציאו אחד רק בשביל הסימון. סימון לא הופך תוכן חלש לתוכן חזק, הוא רק מתאר בצורה מדויקת יותר את מה שכבר יש. תיאור מדויק של כלום נשאר כלום.
איך מודדים הצלחה כשאין תוצאה עשירה למדוד
זו השאלה שאני מקבל הכי הרבה מלקוחות שהתרגלו למדוד אקורדיונים. המדדים השתנו, והם פחות נוחים.
המדד האחרון בטבלה הוא היחיד שאין לו דוח מסודר בשום כלי של גוגל. אנחנו מנטרים אותו דרך WEBFORCE, עם דגימות שבועיות על סט שאילתות קבוע לכל לקוח, וההתראות מגיעות בזמן אמת.
לאן זה הולך מכאן
גוגל ממשיכה לעדכן את התיעוד שלה, ומי שרוצה לעקוב יכול לראות את השינויים ביומן עדכוני התיעוד של Google Search. חלק מהעדכונים סביב FAQ נראים כמו נסיגה. הם לא.
מה שמשתנה זו התצוגה. מה שנשאר קבוע כבר שנים זה הצורך של מנועים להבין תוכן בצורה חד משמעית, וזה בדיוק מה שנתונים מובנים נותנים. מאז 2014 אני עובד עם הסימונים האלה, ראיתי פיצ'רים נולדים ונסגרים, וכל פעם מחדש מי שהחזיק סימון נקי ותואם לתוכן היה זה שנפגע הכי פחות.
שאלות נפוצות
האם כדאי למחוק את ה-FAQ Schema אם התצוגה העשירה נעלמה?
לא. גוגל אמרה במפורש שסימון שלא מייצר תצוגה ויזואלית לא גורם נזק, והוא ממשיך להיקרא ולשמש להבנת מבנה העמוד. מחיקה היא ויתור מיותר על ערך שממשיך להתקיים.
כמה שאלות כדאי לכלול בעמוד אחד?
בין 6 ל-12 שאלות לעמוד, כל אחת עם ערך אמיתי. יותר מזה בדרך כלל אומר שאלות חוזרות או שיווקיות שרק מדללות את האיכות הכוללת של הסימון.
מה ההבדל בין FAQPage ל-QAPage?
FAQPage מיועד לשאלות ותשובות רשמיות שכתב בעל האתר. QAPage מיועד לעמודי פורום או קהילה שבהם משתמשים שואלים ומשתמשים אחרים עונים. שימוש שגוי בסוג הלא נכון פוגע בזיהוי הסמנטי גם אם התחביר תקין.
האם אפשר להוסיף שאלות לסימון שלא מופיעות בעמוד?
לא. זו הפרה ישירה של מדיניות הנתונים המובנים של גוגל, וזה בדיוק סוג האי-התאמה שיכול להביא לפעולה ידנית. כל שאלה בסימון חייבת להופיע גם בטקסט הגלוי לגולש.
איך יודעים אם ה-FAQ Schema באתר שלי עובד באמת?
בדקו זיהוי טכני ב-Rich Results Test, ואז עקבו אחרי כיסוי שאילתות ומיקום ממוצע על שאילתות בנוסח שאלה בסרץ' קונסול. אזכורים במנועי תשובות דורשים ניטור ייעודי, כי אין לכך דוח סטנדרטי בשום כלי חינמי.
רוצים לדעת אם ה-FAQ Schema באתר שלכם באמת עובד או סתם יושב שם?
צרו קשר עם הצוות שלנו לאבחון ראשוני ללא התחייבות
גלעד קמר, מנכ”ל ומייסד וובס – חברה לקידום אתרים באינטרנט.
אני מביא איתי ניסיון של למעלה מ-12 שנים בתחום הקידום האורגני והמון יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה.
